
כשאתה מפקד בבית סוהר, "משבר" הוא לא מילה גסה – הוא שגרת עבודה.
כשפורצת מהומה באגף, או כשקורה אירוע חריג, אין לך פריבילגיה לקפוא במקום. החיים בחוץ לא שונים בהרבה. משבר בזוגיות, עסק שקורס, או חובות שנערמים – הכל מרגיש כמו מצב חירום.
השאלה היא איך אתה מתפקד כשנדלקת האזעקה, כשאתה מרגיש שהכל קורס סביבך!
הכאב: רוב האנשים בזמן משבר מאבדים את הראש. הדופק עולה, הראייה מטשטשת ("מסך שחור"), והם מקבלים החלטות היסטריות. הם לוקחים הלוואות שוק אפור כדי לכסות מינוס, הם צועקים מילים שלא יסלחו עליהן בזוגיות, או שהם פשוט קופאים ולא עושים כלום עד שהכל מתרסק.
הסיבה: זה ביולוגי, מנגנון "הילחם או ברח" (Fight or Flight) משתלט עלינו. המוח הרציונלי נכבה, והמוח ההישרדותי תופס פיקוד. הבעיה היא שהמוח ההישרדותי לא יודע לנהל עסק או זוגיות, הוא יודע רק לברוח מאריות.
הפתרון (שיטת המגדלור): ניהול משבר דורש הפעלה ידנית של המוח הקדמי, הנה הנוהל שלי: עצור וספור עד 10! זה נשמע בנאלי, אבל זה מציל חיים. חייבים להוריד את הדופק כדי להחזיר את ההיגיון. אל תגיבו מהבטן. לעולם. תמונת מצב (זום-אאוט): תתנתקו רגע רגשית. תסתכלו על האירוע כאילו אתם יועצים חיצוניים. מה העובדות היבשות? מה הנזק האמיתי? בדרך כלל השד לא נורא כל כך כמו שהדמיון מצייר.
תוכנית פעולה תכליתית: אנחנו לא מחפשים צדק, אנחנו מחפשים פתרון. מה הפעולה הראשונה שתעצור את הדימום? תעשו אותה.
לסיכום: מנהיגות נבחנת בסערה, לא כשהים שקט. תהיו המגדלור היציב כשהכל רועד מסביב. ככה בונים סמכות, בבית ובעסק.
